ספרי דברים · סימן שמ״ט

וללוי אמר - למה נאמר בו? לפי ששמעון ולוי בכוס אחד שתו, שנ' (בראשית מט) ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל. משל לשנים שלוו מן המלך: אחד פרע למלך, וחזר והלוה את המלך, ואחד לא דיו שלא פרע, אלא חזר ולוה! כך שמעון ולוי: שניהם לוו בשכם, כענין שנ' (בראשית לד) ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר. לוי פרע מה שלוה במדבר, שנאמ' (שמות לב) ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי. וחזר והלוה את המקום בשטים, שנ' (במדבר כה) פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. שמעון לא דיו שלא פרע, אלא חזר ולוה, שנאמ' ושם איש ישראל המוכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני.

ד"א וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידיך - מי שעתיד ללבוש אורים ותומים:

לאיש חסידיך - למי שנעשו לו חסדים ע"י בניך:

אשר נסיתו במסה - הרבה נסיתו ונמצא שלם בכל נסיונות:

תריבהו על מי מריבה - סקיפנטין נסתקפה לו. אמר משה (במדבר כ) שמעו נא המורים, אהרן ומרים מה עשו?