ספרי דברים · סימן רצ״ו

זכור את אשר עשה לך עמלק. (זכור בפה, ו אל תשכח בלב. וכה"א שמעו עמים ירגזון.) [זכור - יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח, הרי בלב אמור! ומה אני מקיים זכור - בפה].

בדרך. בשעת טרופיכם.

בצאתכם. בשעת גאולתכם [מהו אומר? שמעו עמים ירגזון. אבל זה, ולא ירא א-להים].

אשר קרך בדרך. אין "קרך", אלא "נזדמן לך".

ויזנב בך כל הנחשלים אחריך. מלמד שלא היה הורג, אלא בני אדם שנמכו מדרכי המקום, ונחשלו מתחת כנפי המקום.

ואתה עיף ויגע. [ישראל. ולא ירא א-להים. עמלק].

והיה בהניח ה' א-להיך לך מכל אויביך מסביב. שלא (תאגוד) [יאגוד] עליך אגודה.

בארץ אשר ה' א-להיך נותן לך לרשתה. (מה שאתה יורש אתה מבקש) [בשכר מצוה זו האמורה בענין, תירש].

תמחה את זכר עמלק [מתחת השמים]. (ולהלן) [וכן] הוא אומר, כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים, שלא יהיה נין ונכד לעמלק תחת השמים. ואומר, כי יד על כס יה, מלחמה לה' בעמלק מדור דור - נשבע הקב"ה בכסה"כ (=בכסא הכבוד) שלו, שלא יניח נין ונכד של עמלק, ולא גמל ולא חמור תחת כל השמים; שלא יאמרו, "גמל זה, של עמלק". [לא תשכח. בלב].