ספרי דברים · סימן רל״ב

לא תלבש שעטנז. יכול לא ילבש אדם גיזי צמר ואניצי פשתן? תלמוד לומר שעטנז, דבר שהוא שוע טוי ונוז. רבי שמעון בן אלעזר אומר, נלוז ומליז את אביו שבשמים עליו. [הלבדים אסורים משום כלאים. אף על פי שאין בהם משום ארוג, יש בהם משום שוע].

לא תלבש. אין לי אלא שלא ילבש, מנין שלא יתכסה? תלמוד לומר לא יעלה עליך. יכול לא יפשילנו לקופה אחריו? תלמוד לומר לא תלבש. לבישה בכלל היתה, ולמה יצאת? להקיש אליה ולומר לך - מה לבישה מיוחדת, שהוא הנאת הגוף, [אף כל הנאת הגוף].

יכול לא ילבש חלוק של צמר על גבי חלוק של פשתן, וחלוק של פשתן על גבי חלוק של צמר? ת"ל יחדיו, [אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו מותר].

חנניא בן גמליאל אומר, (שם) מנין שלא (יסרק סרק) [יקשור סרט] של צמר ושל פשתן, לחגור בו את מתניו, אף על פי שהרצועה באמצע? תלמוד לומר יחדיו, מכל מקום. כשתמצא לומר השק והקופה מצרפין את הכלאים.

(צמר ופשתים יחדיו. אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - מותר.)