ספרי דברים · סימן קפ״ט

כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה. (סנהדרין כד) אין חמס אלא גזלן, (שנאמר לענות בו סרה), ואין סרה אלא (עבירה) [שקירה], שנאמר כי דבר סרה (דברים י״ג:ו׳). ואומר (ירמיה כט) השנה אתה מת כי דברת סרה על ה'.

מגיד שאינו חייב עד שיכחיש את עצמו. מכאן אמרו, (מכות ה) אין העדים נעשים זוממים, עד שיזומו את עצמם. כיצד? "מעידני את איש פלוני שהרג את הנפש". [א"ל "היאך אתם מעידים, שהרי נהרג זה או הורג זה, היה עמנו אותו היום במקום פלוני!" אין אלו זוממין. אבל אמרו להם, "היאך אתם מעידים, שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני!" הרי אלו זוממים ונהרגים].