ספרי דברים · סימן קנ״ב

כי יפלא. (מלמד ש) במופלא [שבב"ד] הכתוב מדבר.

ממך. זו עצה.

דבר. זו הלכה.

למשפט. זה הדין.

בין דם לדם. בין דם נידה לדם זיבה לדם יולדת.

בין דין לדין. בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות.

בין נגע לנגע. בין נגעי אדם לנגעי בתים לנגעי בגדים.

דברי. אלו ערכין וחרמים והקדשות.

ריבות. זו השקאת סוטה ועריפת העגלה וטהרת מצורע.

בשעריך. זה לקט שכחה ופאה.

(וקמת, מיד).

וקמת. (בבית) [מבית] דין.

[ועלית למקום]. מכאן אמרו (סנהדרין סה) שלשה בתי דינים היו שם, אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה ואחד על לשכת הגזית.

באים לזו שעל פתח הר הבית. (אם שמעו) אמרו להם, ["כך דרשתי וכך דרשו חברי",] "כך למדתי וכך למדו חברי". אם שמעו אומרים להם, ואם לאו באים לזה שעל פתח העזרה. ואומר "כך דרשתי וכך דרשו חברי", "כך למדתי וכך למדו חברי". אם שמעו אמרו להם, ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין שבלשכת הגזית, שמשם תורה יוצאת לכל ישראל, שנאמר אל המקום אשר יבחר ה' א-להיך בו.

וקמת ועלית. (סנהדרין סה וש"נ) מלמד שארץ ישראל גבוה מכל הארצות, ובית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל.