ספרי במדבר · סימן ל״ד

וסל מצות (מנחות ע"ח) כלל. סלת חלות בלולות פרט. כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. שהיה בדין הואיל ותודה טעונה לחם ואיל ונזיר טעון לחם, אם למדתי לתודה שטעונה ארבעת מינים אף נזיר יטעון ארבעת מינים. תלמוד לומר וסל מצות כלל סלת חלות בלולות בשמן פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. ומנחתם ונסכיהם לעולה לשלמים או אף לחטאת ולאשם, והדין נותן הואיל ומצורע מגלח ומביא קרבן [ונזיר מגלח ומביא קרבן, אם למדתי למצורע שחטאתו ואשמו טעונים נסכים] אף הנזיר יהיה חטאתו ואשמו טעונים נסכים. תלמוד לומר ואת האיל יעשה זבח שלמים לה' על סל המצות. איל היה בכלל ויצא מן הכלל לימד על הכלל. מה איל מיוחד שהוא בא בנדר ונדבה טעון נסכים כך כל הבא בנדר ונדבה טעון נסכים. יצאו חטאת ואשם שאינם באים בנדר ונדבה שלא יטענו נסכים. מפני שהיה בכלל ויצא לידון בלחם החזירו הכתוב לכללן: