תורת נתנאל · חלק ד׳ סימן ד׳

באשה אחת מעיר זולצבורג הנצבת פה עמדי והיא מר לה על נפשה האומללה זה ימים רבים שיש לה ארח ככל הנשים דהיינו פעמים לחמשה שבועות ופעמים לששה שבועות אבל לא פחות, ולא קבעה ווסת שלשה פעמים, רק לזמנים הנ"ל הדמים שופכת ממנה כקיתון וממש הדם שותת והולך עד יום הששי ויכולו קצת ופוחת והולך עד שהלבן והאדום פתוך ומעורב זה בזה, ויהי ביום השביעי אזל סומקא ואתא חיוורא שתוכל להפסיק בטהרה יפה וברה, ואינה רואה בין ווסת לווסת שום דם צלול או מראה טמאה חוץ וזולת בעד שהיא בודקת בימי לבונה מצאה קרטין קטנים ומראיהן שחור, לפעמים בתוך ליחה לבונה ולפעמים לבד, פעמים הם קטנים בדוחק שעין שולטת בהן ופעמים הם גדולים כמין שעורים, גם לפעמים בתוך מי רגלים ופעמים לאחר הטלת מי רגלים זמן ארוך, ובעת ההיא רובא דרובא מרגשת כאב בגבה ובכריסה והיא מתנוונת והולכת לפעמים כל היום אבל אינה מרגשת שנפתח מקורה, גם לפי דבריה אינם נימוחים אפילו כשממעכה בצפורן. וקודם הלידה מיום נישואים שלה לא הרגישה כלום אותן קרטין ושעורים רק מיום לידתה ואילך, ובימים שעברו מצאה ג"כ לפעמים טיפים קטנים אדומים כמו גלדי מכה אבל לא נמצא שום ליחה ודם כלל וגם היה לפעמים הקרטין הנ"ל אדומים ועכשיו נשתנו מעליות' ולא מצאה רק בגוונים הנ"ל. וזה ימים הרבה לערך שנה תמימה שאינה יכולה לטהר לבעלה, רק לערך רביעית שנה ויותר בתוך משך זמן הנ"ל עסקה ברפואות ונתרפאה, ועכשיו חוזר הדבר ליושנה וחוזר ונוער כבתחילה דהיינו כמבואר לעיל, וכאשר עיניו יחזינה במישרים בתוך שני עדים המונחים בתוך הכתב הלז שמצאה בימים אחרונים בתוך הבדיקה כמה טיפים קטנים אדומים בתוך ליחה לבונה. ושאלה האשה לרופא שלא מבני עמינו דהיינו שלא בידיעתו וגם מילדת נכרית, והסכימו יחדיו שאותה מילדת שהיתה בעת קישוי לידתה שרטט בצפורנה הגיד שקורין בולסאדר וממנה באים הטיפים הנ"ל, והמילדת בדקה אותה בגופה ומצאה שכדבריה כן הוא, והקרטין באים מן המכה שבגופה שקורין בלאסטן, והאשה בעצמה הגידה שהיא מרגשת אותו בלאסט בתוך בדיקתה ויכולה היא לדחו' אותו מלמעלה למטה וכן להיפך, ובתוך אותו בלאט בא לפעמים הזרע והיא נשרפת מרוב החמימה בתוכו וממנה באים הקרטין שחורים הנ"ל. הנה האשה העלובה הזאת בקשה ממני להודיע צערה לרבים ולמצוא עזר ותרופה למכתה, עד כאן לשון השאלה.