ואמינא דרש"י פירש לקמן בתלוש היינו לשמואל, אבל למאי דלא קי"ל כשמואל האיבעיות הללו קאי במחובר אבל בתלוש דווקא ע"ג קרקע, וכ"מ בשערי דורא הלכות תולעים, ע"ש. והנה בשם רש"י הביאו (מרדכי סימן תרמ"ג) דקים ליה דלא כשמואל, אם כן קשה ליה הך דרב פפא. ועוד קשה, נהי לבתר תריסר ירחי שתא מוכרח לומר שהותלעו בתלוש, עדיין אסורים שמא פרשו לגג הגרעיני, וכמ"ש מהרש"ל סי' ק"א וק"ב. מש"ה פירש"י דרב פפא ס"ל ה"נ דלא כשמואל, ובתלוש אינו אסור אלא עד דנפק מיני' והולך ע"ג קרקע, והא דאמר רב פפא ש"מ מדרב הונא הא דאמר שמואל כו', עם כל זה דלא קי"ל כשמואל מ"מ לאחר תריסר ירחי שתא שרי. ומדברי אלו מוכח שרש"י פוסק דלא כשמואל, והפוסקים הביאו שבתשבותיו נמצא, ולפי דברי אף בפירושיו מוכרח כן. גם להנך פוסקים דפסקו דלא כשמואל לא תקשי עלייהו מהך דרב פפא, דהוא אמורא בתרא וס"ל כשמואל, ודו"ק. הנה נערתי חצני, וה' במעגלי צדק ינחיני.
תורת נתנאל · חלק ל״ח סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.