ואשר חתר למצוא היתר לעשותם קמחא דאובשנא, לפי דעתו, מוחזק לתולעים אין מבטלין אסור לכתחילה. ותו אי כוונתו המוכר יטחן אותם וימכר אחת לאחת, אם כן אנחתת לן חדא ואתקפת לן חדא, דא"א אח"כ לרקד ע"י נפה מפני הכנימה. ואם כוונתו שהלוקח' ינפה אותן בנפה מפני הנימה ואחר כך סמוך לבישולו יטחנו אותן, אם כן נתת תורת כל אחד בידו, אם לאחד ממאה שיש להם רחים של יד, ואם דכו אותם במדוכה א"א לכתשם כי מחמת חום התנור מיובשים מאד, ואם תכתוש אותם במכתש לא יתחלקו עבור היבשות, והנח לישראל במה שהחזיקו מכמה מאות שנה, מי איכא הוראה לחומרא.
תורת נתנאל · חלק ל״ח סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.