תורת נתנאל · חלק ל״ה סימן י״ב

ובר מן דין, כבר הביא ראיה נכונה לכאורה בספר פרי חדש א"ח בסוף הספר בחידושיו על אבן העזר סימן קכ"ג ס"ק י"א, מהא דגרסינן סוף פרק מי שאחזו (גיטין עו ע"ב) הכל מודים היכי דאמר לכשתצא חמה מנרתיקה לכי נפקא קאמר לה ולא הוי גט, (או דילמ') על מנת שתצא חמה מנרתקה מעכשיו קא"ל. ופירש רש"י, הכל מודים באומר לאשתו בלילה ה"ז גיטך כשתצא חמה מנרתקה, עכ"ל. אלמא דמצי שפיר למיהב גיטא בלילה. ולפיכך אין ספק להתיר בשעת הדחק, וכן פסק מהרח"ש סימן ל"ב, וכן בסימן קנ"ד (סדר הגט סעיף פ"ט) פסק הרב וז"ל ובשעת הדחק אפילו בלילה ממש ינתן. אך ראוי להחמיר לכתחילה לדחות הנתינת גט על מחרתו, והכי נקטינן. וה' יצילנו משגיאות.