תורת נתנאל · חלק ל״ג סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ושאלתי וחקרתי היטב אחר תחילת המעשה היתר צורת הפתח כאן, ואמרה לי אם שכך היה המעשה, שזה ל' שנה בזמן שהיה הרב דמדינתנו הרב כמהור"ר מענדל ז"ל, ובא לכאן בעל דרשון ומוכיח כל בני מדינה, והיה נתארח אצל אבי המנוח, ואמר לאבי המנוח למה לא אתם עושים היתר הוצאה מרשות לרשות בצורת הפתח, על זאת הלך אבי המנוח אצל ראשים כאן כמו שהם בכל כפר וכפר הנקראים בלשון אשכנז בורגיר מיינשטר, וכאן הם ד' ראשים שררות שממשלתם כאן כי דרים פה אינו נימולים תחת חמשה רשיות, דהיינו באם בערג ווירצבורג ברייט נירן בורג וגראף וויזן טאט, והדרים תחת האחרון ג' אינו נימולים אין להם ראש בפני עצמו רק הראש שלהם הוא הפקיד של הדרים תחת ב"ב (באם בערג), ומדינות ב"ב יש לו רשות לבוא בכל מקום ובכל הבתים אפילו תחת ממשלת שאר שררות יר"ה ליקח מהם גנב או רוצח היישט בל"א ב"ב האט דיא צאהנדי, ושאר שררות אין להם רשות זה, אבל אין רשות למדינות ב"ב להשתמש להניח אפילו כלי מלחמתו שלא מדעת' בשאר בתי בני עיר שאינם דרים תחת ממשלתו אפילו הדרים תחת ממשלת גראף וויזן טאט אין להם רשות זה. והראשים הנ"ל הנקראים בורגר מיינשטר עשו הפישור עם היהודים וגם חתמו בתוך הכתב, ועכ"פ יש להם דין שכירו ולקיטו, ובוודאי אמר להם אבי המנוח לעשות שלאק באם כדי שמותר להוציא מרשות לרשות, אבל זה לא ידעתי אם בפירוש הותנו עמהם שיהיו רשויותיהם ניקנות לנו עם המעות הנ"ל, אפשר יוכל לומר אוקמא גברא מוכיח הנ"ל על אחזקתי' דאמר לאבי המנוח לקנות כל הרשויות מהם, ולקנות עכשיו רשויותיהם מהם הוא דבר שאי אפשר כי מידי יום ביום מתגבר השנאה עלינו, חוץ מאדונינו שררה יר"ה מדינות ב"ב הוא שררה של חסד אפשר לקנות הרשיות. ועכשיו נשברו באיזה מקומות צורת הפתח, ואמרתי לקהל יצ"ו שימתינו מלתקן אותו עד אשר יעבור מכתבו הקוד' והטהו' עלי כדת מה לעשות. ע"כ באתי בנא ובקידה אפיים לפני הגאון אדמ"ו הרב נר"ו שימחול על כבודו הרמה א"פ ויודיעני היאך ומה לעשות, וגם באיזה אופן צריכין לתקון. ואם באפשרות אפילו בדוחק להקל עלינו שיהיה מותר צורת הפתח בלי קנין חדש מה טוב ומה נעים, כי א"א לקנות מחדש כנ"ל בקיצור בכל מדינות אשכנז עושים צורת הפתח בלי ידיעת אינו נימולים ובלי קנין רשות אפילו מן השררה יר"ה, ומנין להם ההיתר.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.