תורת נתנאל · חלק כ״ט סימן ד׳

הנה בשו"ת מהרי"ל סימן מ"ה לא עמס עליה שום תענית באשר שהיתה מעוברת, עם היות בנדון דידן לא היתה מעוברת מ"מ ילדה היא, וכמה חשו חז"ל שלא לנוולה בפני בעלה, ועוד שהיא עשתה לטובת הוולד להניק אותו. אך האיש אין בביתו, ובאת בעשרת ימי תשובה, צוויתי עליה להתענה הפסקה אחד שני ימים ושתי לילות, ואח"כ תתענה חצי שנה בה"ב, ואם יבא בעלה לא תתענה. ולהדליק נר יותר בכל ערב שבת, היא כבתה נרו כו' (ירושלמי שבת פ"ב ה"ו). ותקבל עליה שמעתה ועד עולמה תינק את הילד בעריסה ולא במטה, ותדלק בכל יארצייט נר לנשמת הילד שהומת. וה' יכפר בעדינו, כי לכל העם בשגגה.