תו מה שכתבת לתרץ קושיית' מאי פריך חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן, אימא חששא בעלמא מדרבנן היא דחיישינן לשאלה, ע"פ הריב"ש שכתב אם נשאת בלא פרצוף פנים תצא, ואי חששא היא מדרבנן אמאי תצא. שפיר סתרת בעצמך דס"ל כמו מים שאין להם סוף, ומה תאמר דבמשל"ס מצינו שהחמירו בו חכמים, משא"כ בחשש שאלה דלא מצינו בשום מקום דנאמר שהוא מדרבנן, מה זה לפי דברי הא דמשני חיישינן לשאלה מדרבנן ומש"ה תצא ומצינו שהחמירו רבנן בו. ועוד, לתירץ ב' דאיכא למימר הא דבמשל"ס תצא היינו אם נשאת בעבריינות כו', אם כן כך יש לנו לומר דהא דפסק הריב"ש נמי אם נשאת בעבריינות תצא. וה' האיר עיני בזה שהאמת אתי, דווקא בגט מחמרינן מפני חששא דרבנן ולא בעיגונא כמו דחזינן שהקילו הרבה חז"ל בענינא דעיגונא. וה' יצילינו משגיאות.
תורת נתנאל · חלק כ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.