תורת נתנאל · חלק י״ט סימן ח׳

ו. עתה אשיב לו על מה שנתקשה לו דברי שלחן ערוך בסימן פ"ו באבן העזר, שהוא סותר מה שפסק בחושן משפט סימן צ"ט. אני אומר לו דהא דאומרת שלי הוא היינו באינו נושאת ונותנת בתוך הבית, וטוענת ששלי הוא שנתנה לה אחד באופן שאין לבעלה רשות בה, ובכה"ג אין הבעל אוכל פירות ואינו יורשה, ולכך אם אומרת של אחרים הם נאמנת במיגו שהיתה אומרת שלי הוא. ומעתה אין להקשות דהוי מיגו במקום חזקה, אדרבה חזקה מסייע לה. אבל כשנושאת ונותנת בתוך הבית, כל מה שיש לה המה בחזקת נכסי מלוג, וכך מוכיח הבית שמואל (סימן פ"ה ס"ק כ"ז) כדי שלא תקשה תשובת הרשב"א אהדדי. אבל בשבועות אין לי, ודאי אם טוען שניתן לו על מנת שאין לב"ח רשות בה נאמן, כמו שכתב הש"ך שם (סוף ס"ק ו'), אבל כל זמן שאין טוען כך אין לו מגו, דהוא עדיף טפי מאשה נושאת ונותנת בתוך הבית, ואמרינן דהוי מיגו במקום חזקה דכל מה שנמצא ביד אדם בחזקת שהוא שלו שהרוויח על ידי משא ומתן, וק"ל.