תורת נתנאל · חלק י״ד סימן ד׳

אני אומר שמ' הפשר כל זמן שלא נעשה קנין על הפשר יוכל לחזור בו, ובגין התקשרות ראשי פרקים אין לחייבו, עם היות לענין קנס בושת אין שייך אסמכתא וקנין אתן דא"כ בטלת כל קישור התנאים, ואלמוהו רבנן מילתא דא לאשר ולקיים, כי חשו מפני בושה חתן או כלה. אמנם כן אם א' רוצה לנתק הקשר ביד רמה מבלי שום טענה. יען בנדון דידן אותו דבר שקיבל עליו החתן להשתדל חזקות ישוב, וא"א לו כי כבר נשמע בין החיים, מה יעשה עוד אונס רחמנא פטריה. ואת אשר אומר שצריך להשתדל בתרקבי דדינרא, לא כן בני, כמו שהביא שו"ת חוות יאיר סי' קכ"ח בשם תרומת הדשן (פסקי מהרא"י) סימן רנ"ד. בא וראה בשו"ת דרכי נועם, בא' ששידוך את בתו וקבל בשבועה ע"מ להכניסה לחופה, ואומר אח"כ שהבת אינה מתרצה להכנס לחופה, עם זה המקושר מחויב לרצותה בכל יכלתו, ואם האמת לא תתרצה אונס הוא בשבועה.