ומה שכתבו תוס' דאם אינה מרגשת יציאת דם מן המכה טמאה לכ"ע אם הוא זמן ווסת, נ"ל שלא כתבו כן אלא לדעת המקשן דאכתי לא אסיק אדעתיה שיש לה מכה במקור אך במקום אחר, ובכה"ג אי אתה יכול לומר א"כ אוסרתה לעולם דליכא למיקם עלה דמילתא, דהא בכה"ג אית למיקם עלה דמילתא אם מרגשת שדם בא ממכה, אבל בשאינה מרגשת שדם בא מן המכה אסורה לכ"ע מכח הך סברא אלימתא וכי לעולם לא תהא נדה, אבל בתר דמסיק במקור טמא קמפלגי ומוקי פלוגתייהו בשיש לה מכה במקור, התוס' נמי סובר כסברת הרשב"א. ובית יוסף גם הש"ך עשו מחלוקת בין הפוסקים, ואני אומר דלא פליגי, מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, וק"ל.
תורת נתנאל · חלק א׳ סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.