תשובות רבי עקיבא איגר · חלק צ׳ סימן א׳

לידידי הגאון ר' יעקב אב"ד דק"ק ליסא נ"י מ"ש ידידי מעכ"ת נ"י על קושייתי העצומה בתוס' יבמות (דף ל"ז ע"א) דעדיין יקשה בהיתר היבום אחר ג"ח דנבעי ג' ימים וג"ח, די"ל דרוב הנקלטים קלטי ביום אחד ואמרי' דהיא מהרוב גם אנכי רציתי לומר כן, אבל לכאורה נסתר זה ממ"ש הרשב"א בתהה"א (דקפ"ו ב') במתני' דספ"ג דנדה, והמפלת ליום מ"א תשב לזכר ולנקיבה ולנדה, דהטעם דתשב לנדה דדלמא נקלט הזרע ביום ב', והוי עתה מיא בעלמא עיי"ש, הרי דלא משווינן זה להרוב דנקלט ביום א' וזה יש לדחות, כיון דהפילה לפנינו אתרע הך רוב, דלאחר שנעשה בן מ' יום אין דרך להפיל, ומורה יותר דעדיין לא היה וולד רק מיא בעלמא, ולפ"ז היה אפשר לומר דדוקא במפלת ליום מ"א לשמושה ולא שמשה בנתיים דיש רוב דהוא מ"א יום דרוב הנקלטים נקלטים ליום אחד ולנגד זה רוב דהוא עדיין מיא בעלמא ולא נקלט ביום א' דרוב שנעשו ולד אין מפילות, אבל שמשה בנתיים י"ל דתשב רק לנדה מכח הרוב דכשנעשה ולד אין מפלת וליכא רוב כנגדה, דדלמא נקלט בתשמיש האחר ואך מ"מ נסתר כן מדברי תוס' נדה (דף ל"ח ע"א ד"ה שפורא גרם וכו') שמא לא נקלט הזרע עד מחרת התשמיש, ואם נידון דהוי רוב דנקלטים ליום אחד למה ניחוש לזה: