וביותר י"ל דדברי הרשב"א במ"ש אלא שהרמב"ם כתב, קאי על כל ג' ההתירים, די"ל דמ"ש בהיתר הג' דבמכחישתו לא מהני הימניה, היינו אם דנין דהימניה היינו על דבריו שמוחזק אצלו לאיש אמת ואינו משקר, בזה שייך דמ"מ כיון דדיבורו דהעד מוכחש בפנינו אין להאמינו בודאי, אבל אם דנין דהימניה היינו בדבר זה שרגלים לדבר שאמת כן מה בכך שמכחישתו מ"מ הא נתאמת אצלו שדבר זה אמת מכח סבות וענינים, לזה כתב הרשב"א אלא שהרמב"ם כ' היינו דמשמע דחייב להוציאה מדינא ולא לצאת י"ש בלחוד, וגם משמע דהימני' היינו בעניין זה כדדייק בלשונו הזהב, שדבר זה אמת וממילא גם במכחישתו שייך הימני' וכנזכר לעיל.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״ח סימן כ״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.