וביותר דבעניותי לא מצאתי שיטה זו במפורש, דבמרדכי לא נזכר רק באומר שזינתה, ובד"מ (סי' קט"ו אות נ"ג) כ' דהרשב"א בתשו' כתב דבמאמין לעד אינו נאמן לומר דמאמין בתר חרם דרגמ"ה, ועדיין לא שמענו רק במאמין לעד ולא במאמין לה, דהיא נתנה אצבע בין שיניה או מטעם דהתקנה היה למיגדר מלתא שלא יאמרו כן כל הנשים והיינו לטובתו, אבל אם הוא לא רצה בכך קיימא אדינא ויכול לגרשה בע"כ, דמיד שאמרה טמאה אני לך פקע ממנו חרם דרגמ"ה דלתקנתה לא חיישינן וממילא נאמן לומר דמאמין לה, והרי הרב המגיד (פכ"ד מה"א) כתב בשם הרשב"א כתוספת נדרים, דבמאמין לה אסורה ומנדין אותו, הרי מפורש דמודה הרשב"א דנאמן לומר דמאמין לה.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״ח סימן י״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.