אף דלכאורה קשה לי הא חזינן בסוף נדרים דמחלקים בין אומרת גרשתני לאומרת טמאה אני לך, דבגרשתני דידע בה בעלה דמשקרת לא מעיזה, אבל בטא"ל דלא ידע בה בעלה מעיזה, א"כ י"ל דבהוא אומר שזנתה דהא ידעה בו דמשקר, נהי דאין לדמותו וללמוד מדין גרשתני דאפשר דחזקה דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה אלים יותר מהעזה דאיש בפני אשתו, מ"מ גם לטמאה אני לך אין לדמותו, דדלמא בטמאה אני לך דליכא העזה כלל חששו חז"ל דכל אשה תאמר כן, אבל באומר שאשתו זינתה דצריך להעיז לא חששו לזה מכל מקום אין בכחי לחלוק מדעתי הקלושה על רבותינו נ"ע.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״ח סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.