ובזה עולה יפה פסקו דהצ"צ (סי' כ"ד) דמבואר שם דאמתלא טובה לענין מעוברת חבירו מהני, ולכאורה הי' סתירה לזה מתוס' ומהרש"א הנ"ל דאמתלא לא הוי רק כשתיקה מתחילה ועד סוף ולומר דבדין מעוברת חבירו דיבורה לחוד מתירה אלא דאם מכחישה הוי שוי' אנפשיה חד"א, ואם הי' במציאות שיהי' ספק לו היתה מותרת לו בברי דידה, זהו נסתר מדברי צ"ל עצמו שדן שם דדלמא הודאתו לא מהני דניחוש למדאפקרה, אלא דמ"מ הא הרא"ש והרשב"א ס"ל דל"ח למדאפקרה עיי"ש ואם נימא דברי דידה לחוד מספיק, ממילא ל"ש חששא דאפקרה, דהא בזה דאומרת דלא אפקרה עצמה עוד הוא אינו יודע ומספיק ברי דידה אע"כ דס"ל דההיתר רק מכח הודאתו, וא"כ יקשה כנ"ל דהא האמתלא הוי רק כשתיקה, ולפי דברינו ניחא דאף דבעי הודאתו מכל מקום לאו מדין עדות אלא מדין ברי וברי לענין זה מהני האמתלא, דמכל מקום אומר דברי לו שמותרת לו.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״ה סימן ל״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.