גם הא י"ל דתוס' ס"ל להלכה דעכ"פ בלא דיימא לא קי"ל דחיישינן לאפקרה, וכמ"ש ללישנא קמא דיבמות מיירי בלא דיימא וכן י"ל בריטב"א ובר"י מיג"ש, דמ"ש הם דמיירי דאומר שלא זז ידו ממנה ולא מתרצי דמיירי בלא דיימא, י"ל דבאו לתרץ בהא דאמר אביי וכי לא מודה דמשמע דאביי מודה דבמודה מותרת, והא לל"ק דביבמות ס"ל לאביי דגם בלא דיימא חיישינן למדאפקרה כו', מש"ה הוצרכו לתרץ דאומר שלא זז ממנה וכן מ"ש הר"י מיג"ש דהא אמר אביי וכי לא מודה היינו שמודה שבעל, אבל לא אמר שאינו זז ממנה הכל אביי לשיטתו, ולל"ב ביבמות צ"ל דמיירי הכא בדיימא, אבל לדינא י"ל דס"ל דעכ"פ קי"ל דבלא דיימא ל"ח דלאפקרה כרבא, ולא נשאר רק שיטת הרמב"ם, דמסתימת דבריו (פ"ג מהל' חליצה) משמע דאפילו בלא דיימא חיישינן למדאפקרה, ובזה י"ל דדלמא סבר הרמב"ם כסברתינו דר"י מודה דלענין חשש אפקרה מהימנא.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״ה סימן י״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.