ובזה מיושב לי מה דלכאורה תמוה בההיא דכתובות (דף י"ג) חדא בחורבא דדברא וחדא בחורבא דמתא, וצריכי, וכו', וקשה לי, איך ס"ד למימר דר"י מיירי רק בחורבא דדברא ברוב נכרים, איך אמר ר"י הרי זה בחזקת בעולה לנתין ולממזר, הא לחשש זה הוי רק מיעוט, והי"ל למנקט בחזקת בעולה לנכרי וביותר מדקאמר עד שתביא ראיה לדבריה משמע לכל דבריה דוקא שהוא כשר, והא סגי בראיה שהוא ישראל, וממילא נתיר אותה משום הרוב דרוב ישראלים הם כשרים.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״ה סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.