תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״ד סימן ד׳

ועתה אוסיף מיא, אם יוכשר לרצון בני הגאון נ"י דבפשטא דברייתא דקתני קדירה שבישל תרומה לא יבשל חולין נתקשיתי, מה איסור יש לבשל חולין אדעתא דלטעמיה כהן, וסיפא דקדירה שבישל בשר ניחא דיש משום בישול בב"ח, ואמרתי לישב דהאיסור משום דאין מבטלין איסור לכתחילה, והנה יש לדון דאם הגעילו הקדירה תחילה אף דלא מהני הגעלה לכ"ח מ"מ מותר לבשל אח"כ חולין אדעתיה דלטעמיה כהן, כיון דכ"ח ג"כ פולט מעט מעט, ממילא אפשר דנפלט כולו אלא דליכא למיקם עלה אם נפק כולו, והוי ספק אם יש כאן איסור דבזה מותר לבשלו כמ"ש הש"כ (סי' צ"ב ס"ק ח') והכא עדיף דישאר ספק שמא באמת יתן טעם ולא יתבשל, והוי כמו ס"ס, ספק שאין כאן איסור וס' שלא יתבשל, וא"כ י"ל דהטור בא להגדיל הקושיא דאפילו הבישול יאסר, דבאמת ירק ושאר דברים מותר לבשל אדעתא דלטעמיה קפילא, וגם בשר מותר לבשל דליכא משום בישול בב"ח דהא דחלב דלא נ"נ איקלש, ואף דלא שייך טעימת קפילא בבשר שבלע מבשר מ"מ מותר לבשל ליתן לנכרי כמ"ש האו"ה דחתיכה שבולע אפ"ה לא אמרינן דנ"נ לענין הנאה, דהוי חוץ מדמי איסור הנאה שבו דנכרי אינו נותן יותר בשביל הבלוע, לזה תמה הטור דלבשל חגב אפילו הבישול אסור דשמא לא יצא כל הבשר והוי עתה בישול בב"ח.