גם אם נפרש כן יקשה מנ"ל להרמ"א להוציא מש"ד (סי' ו') דין זה, דס"ס להקל בבדיקה בעד, הא כל עיקר ראיית הרמ"א מדכתב הש"ד אם מרגשת שהדם בא מן הרחם וכו', ומדלא כתב סתם ראתה, אע"כ דבא למעט דוקא כשיודעת בודאי דמן המקור הוא, חבל בלא"ה הוי ס"ס, והרי דברי הש"ד מתפרשים כפשוטו דדוקא בהרגשה כשבא הדם מהמקור דהוי דאורייתא, וה"ה בבדיקת עד דאפשר דהי' הרגשה בשעת ביאת הדם מהרחם, ובא למעט רק בראותה בלא הרגשה, אע"כ דס"ל להרמ"א דגם בראתה סתם לא מקילינן רק מטעם ס"ס.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״א סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.