ומ"ש הש"כ כיון דאוקמוה אד"ת, ממילא טהורה בראייה ממש, אינו מוכרח, די"ל כיון דגזרו חז"ל בדם שלא בהרגשה טמאה, לא חילקו בזה בין קטנה לגדולה, דמ"ש, ורק בכתמים מצאו לחילוק נכון, כיון דאינה עלולה לראות רגלים לדבר דמעלמא אתי. גם קשה לי על הש"כ מנא ידעינן דראיית קטנה היתה שלא בהרגשה ואטו עדות הקטנה מידי מששא אית בה [ומה"ט איני מבין יפה במתני' דנד' (דף י"ג) החרשת והשוטה והסומא, פקחות מתקנות אותן, אמאי לא חשיב ג"כ קטנה שהוחזקה להיות רואה ובפוסקים לא נזכר דבר מזה], וה"נ בנ"ד.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.