מה שכתב מעכ"ת בדברי הט"ז (סי' ק"ץ ס' ל"ד) כיון דמדמי לסי' קפ"ז אף בלא רגילה להוציא דם ג"כ תתלה, בפשוטו ניחא, דהא לא ידעינן לה משום מכה אלא דזה ידעינן שמדרך לצאת דם מבית הרעי ופשוט, אבל בהיפך קשה על הט"ז, אמאי נקט דוקא שלא בשעת ווסתה הא כיון דרגילה לצאת דם מבית הרעי הוי כמכה שידוע שמוציאה דם, דגם באין לה ווסת מותר ואפילו בשעת ווסתה תהיה מותרת דל"ש לא תטמא לעולם, דהא תטמא כשתזהר שלא ליגע בעד בית הרעי, כנלע"ד: ידידו:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ע״ח סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.