תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ע״ז סימן י״ב

ובזה ישבתי קושיית הש"כ (סי' ק"י) בדיני ס"ס (אות ל"ה) במ"ש ותו הרי הסה"ת וסמ"ג כ' רק ברואה דם מחמת תשמיש, והיינו דמשם לא מוכח מידי, דהתם אף אם יבורר שהוא מן המקור אסורה רק מספק לבעל אחר, דשמא אין כל האצבעות שוות, א"כ הכא אף אם נידון גבי הספק שמא ברחו לחוץ איכא לברורי עתה קודם הטחינה להשליכם בידים לחוץ, מ"מ לגבי הספק שמא לא פירשו ליכא לברורי [ואולם קשה דלמאי בודקין הסכין אחר שחיטה הא הוי ס"ס, ס' אין בו פגימה, ואת"ל דיש פגימה דלמא בעצם המפרקת נפגם, ואי מחמת איכא לברורי, הא רק ס' אחד אפשר בבירור, אבל עדיין ישאר ס' שמא בעצם המפרקת נפגם] ובזה יש לחלק, דהתם לענין רואה מחמת תשמיש, דהבירור רק שלא תסמוך על ס"ס להקל, דדלמא ע"י בירור יבורר האיסור דהא מה לי בבירור להתיר דאם הוא מהצדדים ממילא בלא בדיקה מותר, כיון דקמי שמיא גליא דהוא דם צדדים ומה לנו ידיעתינו בזה, וע"כ הבדיקה שעי"ז יבורר האיסור] בזה שייך הסברא, כיון דע"י הבדיקה לא יבורר שאסור ודאי אלא דאח"כ יאסור מספק לא מקרי איכא לברורי, אבל הכא אמרינן לא תסמוך על קולא דס"ס, דהא אפשר בהיתר גמור לברר המנוקבים, דמכח זה יעשה היתר גמור, והוי כמו ישל"ם.