תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ז׳ סימן ל״ג

אלא אף בשארי דברים, כגון לענין תפילין וכדומה אני מסתפק בזה, דנהי דקיי"ל כרב בההיא דבוגרת לפנינו הרי אף בלא סיוע חזקה דרבא מחזיקינן ליה לגדול למפרע, מ"מ לא מבעי' לחד תירוצא דתוס' דהתם דהטעם דרגילה לבא מצפרא סי' בגרות, אלא אפילו לאידך תירוצם דבלא חזקה מחזקינן למפרע כדהשתא מ"מ י"ל דחזקה דהשתא שייך רק דאמרינן כאשר נמצא עתה כן היה למפרע משעה שהיתה ראויה לכך, אבל אם בשעה שהיה ראויה להיות כן, לא נעשה כן ל"ש לומר מכח חזקה דהשתא שהיה למפרע כן דמאיזה שעה באת להחזיקו למפרע, וכי נוכל לומר דמשעת סילוק ידינו מהבדיקה דלית לה סי' באותו רגע נולדו הסימנים, ומה"ט נ"ל דאם קדשה אביה בדרך י"ל דאם בדקנו אותה בצפרא ולא היו לה סי' בגרות, דמודה רב דלא אמרינן הרי בוגרת לפנינו, כיון דאין יכולים להחזיקה כדהשתא מעידן צפרא שהיתה אז ראויה להיות בוגרת, כנלענ"ד: