אולם נראה דמעיקרא דדינא ליתא להוכחה זו דשפיר הקשו תוס׳ דע"כ ליכא למימר דבלא הרגשה כיון דהוי דרבנן הוי ספק דרבנן א׳׳כ גם בהרגשה לא צריך לטעם הואיל ואשה מרגשת דמשמע דאתינן עלה דמדלא הרגישה מוכח דלא ראתה למפרע, הא בפשוטו הראיה דלמפרע דלא היתה בהרגשה הוי רק דרבנן, ואם כן מדאורייתא ליכא טומאה למפרע ולגבי דרבנן הוי ס׳ דרבנן אלא ע"כ דמ"מ הו"ל להחמיר וא"כ שפיר הקשו תוס'.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ב סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.