ומהאי טעמא קשה לי על הר"ן בתשובה דטעמא דר"מ משום דס"ל חיישינן למיעוטא, הא כיון דחזקת היתר מסייע הוי מיעוטא דמיעוטא, ובלא"ה קשה הא בפ"ק דנדה מסקינן דטעמא דר"מ משום נדה הוא ואי הטעם דחיישינן למיעוטא עכ"פ הוי רק בגדר ספק וצ"ע] אבל בנ"ד במוצאת דם שלא בעדים בהטלת מי רגלים י"ל דלא מקילינן, אך מ"מ י"ל דבלא"ה קשה במוצאת במ"ר וגם אחר הבדיקה על העד אמאי טמאה, נימא כאן דמה דחזינן בשעת מ"ר דנין דמכה יש לה בכליות וממילא נתלה גם אותו דם שמוצאת בבדיקה במכה ההיא, וכן מצאתי דעמד בזה בס"ט (סי' ק"ץ) ונדחק שם ונדחק בזה דסמכינן שאין כאן מכה מבוררת אלא משום דאין דרך דם מקור לצאת עם מ"ר א"כ די לנו להקל ביוצאה עם מי רגליים אבל נמצא אח"כ לא תלינן, אך י"ל דמ"מ לא גרע ממכה שאין ידוע אם מוצא דם דהא מכה לפנינו.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ב סימן כ״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
