תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ב סימן כ״ז

עוד יש סניף להקל ממה שראיתי במכתב מעכ"ת דסיננו המי רגלים ומצאו ג"כ קרטין כאלו, דאף דמשום זה לחוד אין להקל דאין לדמותו לההיא דשו"ת הר"ן דמאן לימא לן דהקרטין הם כענין החצץ שזכר הר"ן, וגם הר"ן לא היקל במצא בשעת מי רגלים ואחר כך בבדיקה מיד דבזה אמרינן כיון דהדור מי רגלים הוי כמו מיעוט והוי מיעוטא דמיעוטא להוציא חצץ [ובדברי הר"ן בתשו' ההיא שכתב דטעמא דר"י דס"ל דלא חיישינן למיעוטא וכן בהר"ן פ' ר"א דמילה (דף נ"ט) כתב בההיא דהחולץ דבא ואמר מלתי ולא טבלתי דס"ל לר"י אין מטבילין, ע"כ לא דחיישינן שמא נולד מהול דהא מיעוטא הוא ור"י ל"ח למיעטא, לכאורה קשה הא ביבמות (דף ס") דר"י ס"ל דבת ישראל שנשאת לכהן והניחה מעוברת ויש לו בנים דלא יאכלו עבדים בתרומה מפני חלקו של עובר, ורשב"י ס"ל דיש לה בנים יאכלו ואמרינן התם דהטעם דסמוך מיעוט מפילות למחצה נקבות אם כן מוכח דר"י ס"ל דחיישינן למיעוטא, ואולי יש לומר דדוקא התם מחמיר ר"י משום דלמחר יתברר שילדה זכר בן קיימא ויהי' מבורר דאכלה למפרע באיסור, משא"כ בעלמא דאינו עומד להתברר ל"ח למיעוטא, ומיושב בזה קושיית תוס' שם מההיא דר"י בתינוקת שנאנסה.