תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ב סימן י״ד

ולענ"ד יש לדחות די"ל דכוונת הר"ח כך, דודאי אין ראוי לאשה להחמיר לבדוק אחר תשמיש רק מכח דהחמירו לטהרות, וע"ז כתב כיון דהוא דרבנן והם אמרו שלא לבדוק לא שייך להחמיר, והיינו דבטהרות גופא י"ל דלא חששו משום הא לחוד דשמא ראתה בשעת תשמיש בהרגשה וסבורה הרגשת שמש הוי, דמה"ת לחוש לטעות בלא רגלים לדבר, אלא משום דהוי תרתי דלפעמי' טעתה וגם לפעמים בלא הרגשה, ואף דלא הי' דאוריי' לפי מ"ש לעיל דהבדיקה זאת אחר תשמיש לא הי' משום טומאת ערב כיון דבלא"ה משמשת טמאה, אלא משום טומאת ז' וא"כ הוי דרבנן, מ"מ חששו רבנן לטהרות, וע"ז כ' הר"מ דאין שייכות לנשים להחמיר על עצמן משום זה לבדוק גם לבעלה, כיון דגם לטהרות לא חששו רק בצירוף חשש דשלא בהרגשה, ומוכח כן הסברא מבדיקת שחרית וערבית דהחמירו חז"ל טפי לטהרות וע"כ משום דהוא רק בצירוף ב' חששות, מש"ה לא החמירו לגביה למפרע רק בטהרות דהוי ב' חששות בדאורייתא משא"כ לבעלה וכו' אלא לאחר תשמיש דהבדיקה משום טומאת ז' כיון דהוא לענין מכאן ולהבא דשמא מחמת תשמיש ראתה, החמירו יותר לחוש משום ב' חששות אף דחששא שלא בהרגשה רק דרבנן, אלא דלבעלה לא החמירו בזה משום דלבו נוקפו, א"כ כיון דחז"ל בעצמם לא צוו לבדוק לבעלה ל"ש להם להחמיר מחמת חשש טומאה דרבנן מה דחז"ל בעצמם הקילו שלא לבדוק, הם אמרו והם אמרו, ובצד חשש דהרגשה וטעתה לחוד אין צריך להחמיר כיון דלא מצינו דחששו חז"ל לזה לחוד אפילו לטהרות, דלא חששו רק מחמת צירוף שלא בהרגשה, א"כ אין ראיה כ"כ מדברי הר"מ דפליג על רבוואתא בזה היסוד דבדיקת עד הוי דאורייתא.