ומ"ש מעכ"ת דלסברת המהר"ם י"ל אף בלא הרויח מכל מקום הקציצה כמאן דליתא, ומה דנתן הוי כנתן בלא קציצה דהוי רק א"ר דהותר ליתמי, אלא דאין כופין לו ליתן כיון דלא הרויח, אבל מה שנותן נותן בהיתר דהוי רק א"ר כיון דמקרי לא קצץ זהו נסתר מדברי המהרי"ל הנ"ל דנחית ג"כ בשיטת מהר"ם הנ"ל ואעפ"כ לא זיכה להיתום רק דדנין כאלו התנה לזון היתום בצמצום ממה שירויח, ומה שהרבה ליתן הוי מתנה בעלמא עיי"ש, מבואר דאלו קצץ הסך ליתן, לא היינו דנין לא"ר דהותר ליתומים זולת דנימא דהקרן שבידו עדיין לא מקרי נתן להם הרבית, די"נ דקרן דידהו נתן להם:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק נ״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.