מ"ש רומעכ"ת דלסברת המהר"ם דודאי צריך להשביע דכן נהגו בבתי דינין בכל מקבלים על צד היתר עיסקא להשביעו, לענ"ד אף דנהגו כן, ומשום דכן היתה תקנת היתר רבותינו ז"ל, מכל מקום יש לומר דסברת מהר"ם רק במה שהיה תקנת חכמי רבותינו נ"ע, בזה הוי כלב ב"ד מתנה, אבל במה שתקנו דורות האחרונים מניין לנו לומר דבלא אתנו כלל כמאן דאתנו דמי ובפרט דבלא"ה קהה בה הרבה בדברי מוהר"ם אם כן יש לומר דאין לך אלא חדושו:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק נ״ד סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.