אך עכ"פ מדין אבק ריבית לא נפקא ובזה הכריע הרמ"א (סי' קס"ו ס"ג) דיכול לנכות לו מחובו דדוקא במשכנתא אמרינן סלוקי בלא זוזי אפוקי אבל לא בעלמא, וכבר העלתי בתשובה דאבליגאטיאן אינו בכלל משכנתא לענין זה, ואף דא"ר הותר ליתמי מ"מ הא כבר כתב הרשב"א בשו"ת (הובא בב"י סי' ק"ס) הא דמעות יתמי מותר להלותן קרוב לשכר ורחוק להפסד ובלבד שיתנו שיעמדו כל המעות מיוחדים ושיקבלו היתומים מהרווח שנמצא במעותיהם ממש אבל לא שיוציאם הלוה ושיפרע לאחר מכאן, וכתב המ"ל בשם מהריב"ל ח"א (סי' קכ"ו) שלא מצינו חולק על זה בפירוש, וביאר המ"ל בטעמא דמלתא אף שהוא לא התנה שיוציאם לצרכו ואם כן לא קצץ הריבית והוי רק א"ר דמותר בשל יתומים דכל א"ר שאם היו נותנים בתחילה לכך הרי זה רבית קצוצה ואינו אבק אלא משום שלא התנה לא התירו בשל יתומים ע"ש, וה"נ בנ"ד כיון דהוי א"ר מחמת שלא התנה בשעת הלואה ואלו התנה הי' ר"ק, וגם כבר כתבנו שהלוה טוען שלא הרוויח במעותיהם כלל שהוציאם לדבר אחר והוי ממש כדינא דהרשב"א, ואם כן הדין דיכול לנכות כל השמנה פראצענטי, כנלענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק נ״ג סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
