תשובות רבי עקיבא איגר · חלק מ״ט סימן ז׳

ונ"ל ראי' מדברי שו"ת יד אליהו (סי' ה') במצא רצועות תפילין דיכול להשתמש בהן הן לשל רש"י והן לשל ר"ת דלכל חד איכא ספק ספיקא, דאם רוצה להחזיקם לשל רש"י הוי ספק ספיקא ספק הרצועות אלו הן מתפילין של רש"י ואם תמצא לומר לשל ר"ת דלמא הדין כרש"י ולא קדשי במה שנשתמשו בהן לשל ר"ת, וכן אם רוצה להחזיקם לשל ר"ת ישנו ג"כ הך ס"ס עיי"ש, הרי דגם דסתרי אהדדי אמרינן ספק ספיקא והיינו מטעם הנ"ל דמיחוד שמייחדו לאחד מהם או לשל רש"י או לשל ר"ת לא אפשר לבא לידי קולא בהיפוך. ומ"ש מעכ"ת נ"י להגעילם כמו דמהני הגעלה בדבר שצריך ליבון משום דהיתרא בלע, והכא נמי מהני הגעלה לכ"ח שגג רומכ"ת בזה דהא לדעת הר"ן וסייעתו דחמץ מקרי היתרא בלע ומהני לסכינא דפסחא הגעלה, ואעפ"כ אמרינן קדירות בפסח ישברו ולא מהני הגעלה ועיקרא דדינא דכ"ח אינו יוצא מידי דפיו לעולם ילפינן מקרא דהטעין הכתוב בקדשים שבירה לכלי חרס ולא מהני הגעלה, ע"כ דבכ"ח לא מהני התירא בלע, גם הש"כ בנקודת הכסף כ' (סי' צ"ג) דדוקא במתכות מקילין כך ובההיא ענינא יש לדון במה שכתב הש"כ יו"ד (סי' קכ"א סק"ח) ולפ"ז גם במחבת בשר, ובאמת לכאורה הא במחבת בשר ודאי מהני הגעלה כדמסקינן בסוגיא דע"ז גבי נותר כיון דהיתרא בלע לענין נ"ט בר נ"ט, והא דנתן הרמ"ע טעם אחר בחמץ היינו דסבירא ליה כהרשב"א דחמץ מקרי אסורא בלע דשמו עליו אבל בשל בשר לחלב פשיטא דמהני הגעלה וצ"ע: