[ובהא דהכריע הטור (סי' רל"ד) דאף בנשאל על ההקם למחרת יום שמעו מ"מ יכול להפר אחרי כך, כיון דלא היה יכול להפר בשביל הקמתו אותו יום ששואל על הקמתו הוא יום שמעו, כתבתי בגליון הטור וז"ל הא דהכריע כן מסברא ולא כתב שכן דעת אביו הרא"ש ז"ל ממ"ש בגיטין בסוגיא דנודרת וא"ת ידירוה בפני הבעל ויאמר קיים לכי או שמא ישאל על ההקם ואח"כ יפר לה עכ"ל, ואם איתא דאין נשאלים על ההקם רק בו ביום א"כ נשגיח על הבעל שלא ילך לחוץ לחכם או לג' להתיר לו הקמתו ואח"כ לא יהיה בידו להפר היינו דמכל מקום יספיק תירוצו דהרא"ש, כי נ"ל דאף להר"ן דסובר דאין נשאלים על ההקם רק בו ביום מ"מ אם בו ביום אחר ההקמה מיפר לה, ולמחר או לאחר זה נשאל על הקמתו כיון דחכם עוקר נדר מעיקרו והוי כלא קיים מהני ההפרה דבו ביום אחר הקמתו, ורק להפר אחרי שאילת הקמתו זהו לא מהני אם אינו ביום שמעו, אבל בזה דהפיר ביום שמעו אחר הקמתו כל אימת דשואל על הקמתו חלה למפרע ההפרה, ולפ"ז שפיר עולה תירוצו דהרא"ש דחיישינן שיפר לה הבעל בלחש אחר ההקמה בו ביום ולאחר זה ישאל על הקמתו, דאף דבהך תירוצא לא ניחא ליה להרא"ש בתירוצא דיפר לה בלחש, היינו דעל זמן מועט בין נדרה להקמה אפשר להשגיח עליו שלא יהיו שפתותיו נעות כלל אבל על זמן רב עד סוף היום א"א, דאם לא כן יקשה נשגיח על הבעל שיעמוד בפנינו כל היום ולא יפר:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק מ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.