תשובות רבי עקיבא איגר · חלק מ״ג סימן ח׳

אמנם נראה דג"ז אינו, דהנה מהרלב"ח שם הוציא דבריו דלכאורה דברי הר"ן סותרים אהדדי דבפסחים פרק כל שעה גבי תנור יוצן כתב אף דזוז"ג לכתחילה אסור מ"מ כיון דתנור אין לו תקנה אלא בנתיצה הוי כדיעבד, ואלו בחולין כתב הר"ן בההיא פינכא דתברא ולא אשהיי מעל"ע דנטל"פ לכתחילה אסור הרי דאף בכ"ח דאין לו תקנה אלא שבירה לא הוי כדיעבד, והוכיח מזה דיש חילוק בין תנור דהפסידו מרובה ובין פינכא דהוי הפסד מועט והכי דייק' לישנא דהר"ן פרק כ"ש גבי קדירות בפסח, שכתב אע"ג דלרב א"א שלא לשבור הקדירה אפ"ה לא הוי כדיעבד וראיה לדבר מדאמרינן גבי פינכא וכו', א"ו דפינכא וקדירה אע"ג דצריך לשוברן לאו כדיעבד דמי עכ"ל, מדדייק א"ו פנכא וקדירה משמע דר"ל דהנך משום דאין הפסידן מרובה לאו כדיעבד דמי עיי"ש [ועיין בחידושי אנשי שם תמה ג"כ על הר"ן מההיא דתנור יוצן) והרי בודאי לא ניתן לשמוע דקדירות בפסח מיירי דוקא ביש לו רק מעט קדירות ולא הרבה דפשטא דמלתא כל קדירות של כל ימות השנה יש בהם הפ"מ א"ו דמ"מ כל קדירה בפ"ע לא הוי הפ"מ ולא מהני הפ"מ ע"י צרופן, ורק בתנור דהכלי בעצמו הוי הפ"מ [וכמו כן אני מסופק בכמה ענינים דמקילים בהפ"מ כמו ב' בועי דסמיכי במים זכים אם הטבח שחט ב' או ג' בהמות והיה בכולם ב' בועי דסמיכי במ"ז ובענין דחדא בהמה לא הוי הפ"מ רק ב' וג' הוי הפס"מ אם זהו מיקרי הפ"מ כיון דכל אחד בעצמו לא הוי הפ"מ, ואפילו אם נידון דהתם מקרי הפ"מ, מ"מ יש לחלק דוקא התם דהוי ספיקא דדינא אם הוא כשר או טריפה וסמכינן בהפ"מ אמכשירין, מש"ה השתא דאירע כן בב' וג' דאו כלהו כשרים או דכולן טריפות סמכו בהפ"מ על המכשירים, אבל הכא לענין אב"י דאין זה מכח ספק אלא כך הוא מדין חז"ל דאסרו כלי שאב"י לכתחילה והתירו בדיעבד, ובכלל הזה בדיעבד בכלי שאין לו תקנה אלא בשבירה והוא הפ"מ י"ל דדנין על כל כלי בפ"ע דמ"מ הך כלי עומד באיסורו דהוי לכתחילה], א"כ בנ"ד דהוי הפ"מ רק מכח שיש לו הרבה כלים לא מקרי דיעבד דהוי ממש כמו קדירות בפסח.