ואעורר אגב במה שדקדקנו לעיל מלשון המהרא"י (סי' ק"ל) דגם בעזים שייך היתרא דחולבת דמ"מ רובן אינן חולבות אא"כ יולדות, אלא דרגילי' קצת שחולבות מקודם ובפרות לאו אורחייהו כל עיקר לחלוב מקודם, ולכאורה יש לעיין, למה לא סמך המהרא"י שם להתיר בעזים חולבות ע"י נכרי מסלפ"ת דאמרינן בב"ק אין מסל"ת כשר [במילי דאורייתא הנך תיבות ליתא בסוגין אלא בעדות אשה לבד, וכן פסק בהגהות בש"ע (סי' שט"ז) והא מדאורייתא גם בעזים מותר מכח הרוב ואסור רק מדרבנן, ומסל"ת מהני, דמה דאין מסלפ"ת נאמן בעדות אשה היינו בדאורייתא או בדרבנן באתחזק איסורא אבל בדרבנן ולא אתחזק איסורא נאמן, (עיין ש"ך יו"ד סי' צ"ח ס"ק ב') ואלו הכא בעזים חולבות דאסור מכח סמוך מיעוטא לחזקה והו' מדרבנן פלגא ופלגא יהיה מסל"ת נאמן:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ל״ז סימן מ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.