אמנם מ"מ מצינו ג"כ להיפוך דמדברי הרמ"א בת"ח דהביא ראיה להרשב"א דס"ס מהני במקום חזקה מדברי ר"ת בספק דרוסה דנתערב, דמותר מכח ס"ס אף דהוי במקום חזקה, ומזה השיג על האו"ה בנשחט בסכין שאינו בדוק שנתערב עיי"ש, הרי אף דהתם אין ב' ספיקות מנגדים לחזקה, ונימא ג"כ מכח החזקה דאותו שנשחט בסכין שאינו בדוק הוי מכח חזקה כמו ודאי לא נשחט והוי כנתערב ודאי אינה שחוטה, אע"כ דס"ל כיון דמ"מ בכל אחד הוי רובא דהיתרא מותר, ויש לדחות, דבכל א' הוי ב' צדדים מתנגדים שמורים שיצאת מחזקת שאינו זבוח ונעשה זבוח ומסייע להדדי שהיא זבוחה:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ל״ז סימן ל״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.