אמנם יש לדחות די"ל דהרמ"א ספוקי מספקא ליה במחלוקות הרשב"א והטור הנ"ל, ולהכי נקט בחו"מ דאם לא נתן מעות, דמלתא דפסיקי נקט דבכור בל' סאה בסלע לכ"ע בנתן לו המעות אינו יכול הלוקח לחזור, אבל בכור בל' לחוד תליא במחלוקת הרשב"א והטור, ומה דפסק ביו"ד להקל די"ל דסוף סוף בהקדים לו מעות אינו יכול לחזור דיכול המוכר לומר קיי"ל כהרשב"א וסייעתו, דבהקדים לו מעות א"י לחזור ממה שמדד לו, וממילא לא הוי רוצה בקיומו, דהא אם יופסד לא יהיה ביד הלוקח לחזור מספק, ואין זה דוחק דהא אף אם נפרש בכוונת הש"ע כהרמב"ם דנכרי קונה בין בכסף בין במשיכה. תיקשי איך סמך להקל ביי"נ כהרמב"ם, ולא חשש לר"ת וסייעתו דנכרי אינו קונה בכסף, אלא ע"כ כיון דמיד שנתן לו המעות א"י הלוקח לחזור, דיכול המוכר לומר קיי"ל כהרמב"ם דנכרי קונה בכסף, וכיון דמיד א"י הנכרי לחזור ולהוציא המעות מישראל, ממילא מיד נקנים לו המעות קודם שנעשה יי"נ, ולא מקרי דמי יי"נ, וא"כ ה"נ י"ל כדברינו בכוונת הש"ע מטעמא דהרשב"א הנ"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ל״ז סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.