לעניות דעתי דווקא בב' חצירות זו לפנים מזו דכל עיקר דריסתם דרך החצר החיצונה והם דבוקים בה זה בזה, אוסר על החיצונה, מה שאין כן היכי דדר בעלמא רק דעובר דרכו בזה החצר כדי לילך ממנו למקום אחר אינו אוסר. דאי לא תימא הכי אם יש כפר סמוך לעיר, ואיזה אנשים הדרים שם לא עירבו ובאין בשבת להעיר לבית הכנסת וקנו להם מקומות בבית הכנסת ואי אפשר למחות בידם נימא דלא מהני העירוב להעיר כיון דבני כפר שאסורין במקומם הולכין בעירם כשנכנסין לבית הכנת אלא על כרחך כנ"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ל״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.