תשובות רבי עקיבא איגר · חלק כ״ח סימן ב׳

הנה במג"א (סי' ש"ח ס"ק ע"א) כתב שלא תגררהו מפני שנושאת (הר"ן) אם כן אפילו בכרמלית אסור ועי' ססי' שמ"ח עיי"ש, ביאור דברי המג"א דהנה הטור אוסר לדדות בהמה חיה ועוף בכרמלית, והב"י תמה כיון דהאיסור רק גזירה שמא ישאנו א"כ בכרמלית שרי דהוי גזירה לגזירה, ולפ"ז אם נפרש דמה דקתני במתני' בתינוק אם היה גורר אסור דבתינוק כי האי לא אמרינן חי נושא א"ע וגזרינן ביה שמא ישאנו כמו בבהמה חיה ועוף א"כ בכרמלית שרי לדדות, ולזה הקדים דברי הר"ן דכ' עלה דמתני' ואם היה גורר אסור מפני שנושאתו, ע"ז כתב וא"כ י"ל כיון דאין הטעם משום גזירה שמא ישאנו אלא דהוי נושא ממש ממילא גם בכרמלית אסור, והוסיף עוד בלשונו הטהור ועיי' ססי' שמ"ח, ר"ל דשם כתב לתרץ דברי הטור הנ"ל דהרבה פעמים מצינו דגזרו גזירה לגזירה, ואף דזהו שייך רק בהנך דמצינו כן במפורש, אבל מכל מקום עדיין קושיית הבית יוסף במקומו דמהיכן למד הטור לאסור הכא, וצ"ל דיצא להטור כן מלישנא דהברייתא מדדין בהמה חיה ועוף בחצר, מדנקט בחצר ולא רבותא יותר דמדדין בכרמלית משמע בכרמלית אסור, ומה דקתני אבל לא ברה"ר ולא נקט רבותא אבל לא בכרמלית היינו משום דבעי ליתני עלה והאשה מדדה בנה ברה"ר דהוי רבותא אפי' ברה"ר שרי, וא"כ אף בלאו דברי הר"ן הנ"ל אלא דהיינו מפרשים אם היה גורר אסור מחמת גזירה שמא ישאנו היה ג"כ מקום לומר דאפי' בכרמלית אסור כדעת הטור, ואח"כ הוסיף המג"א וכ' דכתב עוד הר"ן דקטן כ"כ שצריך לגררו אם נשאו חייב חטאת, מבואר דבתחילה כשכתב המג"א דאפילו בכרמלית אסור אף בלא סברא זו דבנשאו חייב חטאת מ"מ הי' הדין דבכרמלית אסור עכ"פ אם הטעם דגורר אסור משום דהוי כנושאת ממש בודאי אסור בכרמלית: