תשובות רבי עקיבא איגר · חלק כ״ו סימן ג׳

אמנם בעיקר היסוד נ"ל דאף אם בישול מפעפע בכל הכלי מ"מ אינו אוסר להקדירות אחרות כיון דבמקומם אינו בעין רק בלוע ממילא אמרינן בזה אין בלוע יוצא מכלי לכלי בלא רוטב, כמ"ש הט"ז יו"ד (סימן צ"ב סכ"ט) זולת אותן קדירות היתר שג"כ המה באופן שקרוב ומצוי שהרתיחה עלה למעלה וזב לחוץ תחתיהם, דכיון דהבלוע ממקום שפיכת קדירות האיסור הולך ומתפשט בכל הכלי ונבלע האיסור בלח ההוא שתחת הקדירות היתר וחוזר ואוסר הקדירות, אלא דמ"מ אותן הקדירות שאין בריחוק מקום דאפשר דהזיבה הולכת תחתיהן אף דזהו לא הוי רוב ומצוי שנשפך כל כך הרבה שהזיבה ילך למרחוק לתחת הקדירות ההם מ"מ עכ"פ ספק הוי שמא זב תחתיהן, ואף דהוי ספק משהו מ"מ אסור כההיא (דסי' תמ"ז ס"ד בהגה"ה) חיישינן שמא נשארו פרורים ואף דהעולת שבת שם כתב וז"ל ואף דהוי ס' דרבנן מ"מ חיישינן שהוא שכיח דמפרר ממנו פרורים, עכ"ל, מ"מ אני בעניי כתבתי על גליון מג"א בזה"ל, ואף דהוי ס' דרבנן לענ"ד למה שכתב המג"א דסינון קודם פסח מהני דבטעם לא אמרינן דחוזר וניער, י"ל דמש"ה ספיקו דמשהו אסור משום דבר שיל"מ דאף דקיי"ל דחמץ לא מקרי ישל"מ כדמוכח מזה דמתירין בע"פ בס' (עי' מג"א סי' תמ"ז סק"מ) היינו דהטעם דחוזר ונאסר, אבל הכא לענין ספק דבפסח אחר א"צ לסמוך על הספק להקל, דאף אם נשאר פרורים יש לסנן קודם פסח ומותר בודאי א"כ לגבי ספק מקרי ישל"מ וספיקו לחומרא, עכ"ל, א"כ ה"נ דהתבשילין אין חוזרים ונאסרים בפסח אחר, דהא בטעם לא אמרינן חו"נ וא"כ בפסח אחר א"צ לסמוך על הספק להקל, ואף בודאי זב תחתיהם שריא ושוב אמרינן עתה בפסח זה עד שתאכלנו מטעם ספק תאכלנו בהיתר אחר פסח ותהיה מותרת בכך לעולם: