תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״ב סימן נ׳

כד) מה דהקשית בני (אות ח') לתמוה בתוס' ע"ז (דף ס"ד) דמ"מ יקשה בסוגי' דקדושין דמאי ראי' להא דירושת הגר דרבנן, דלמא ס"ל להאי תנא יש ברירה ובנשתתפו אסור משום איסור דרוצה בקיומו, ובירשו אקילו שלא יחזור לסורו לענ"ד בפשוטו י"ל דס"ל להש"ס כיון דאקילו באיסור דרב"ק מחששא דיחזור לסורו, גם בנשתתפו יש להקל מה"ט ולא ס"ל להש"ס לחלק דירושה דעומד לכך ומצוי תמיד, משא"כ נשתתפו דהוי מקרה בעלמא, אע"כ דנשתתפו אסור משום חליפי ע"ז, דס"ל להאי תנא אין ברירה, א"כ מדשרי בירשו מוכח דירושת הגר דרבנן, אח"ז ראיתי בריטב"א קדושין דכ' באמת דהוכחת הש"ס מדנשתתפו אסור, ע"כ משום אין ברירה וחליפי ע"ז שקיל, או משום דרב"ק והקילו בשל דרבנן, נראה דכוונת הריטב"א דגם באיסור דרב"ק יש חילוק דבירושה דרבנן אקילו, אבל לא בממון דאורייתא ובאמת החילוק קשה מאד דאיסור רב"ק דאינו מכח זכיית הממון מה הפרש בין זה לזה, עכ"פ נקיטנא מיהא מדברי הריטבא דגם בנשתתפו שייך להקל לענין רב"ק משום שמא יחזיר הדבר לקלקולו א"כ י"ל בנשתתפו באמת אסור משום חליפי ע"ז ומוכח שפיר דירושת הגר דרבנן, גם י"ל דס"ל להש"ס מסברא דמשום האיסור לחוד שיהי' יכול ליקח מעות נגד יי"נ לא הי' ראוי לחז"ל לעשות תקנה מחשש שמא יחזור לסורו כיון דאין זה בכל פעם, רק אם יזדמן ע"ז ומעות, גם הא עכ"פ יקבל חלקו במעות וליכא חשש כולי האי לעשות תקנה בתחילה, אלא כיון דירושת הגר לאו דאורייתא והיצרכו לתקן בתחילה עיקר הירושה משום חשש דיחזור לסורו, בזה תקנו בחדא מחתא דכל הירושה דהגר, יהי' דינו כאלו הי' נכרי הן לגוף הזכיה הן לסדר חילוקו שלא יהי' בו איסור הנוגע לישראל משום רב"ק.