ואף לפי פסק הש"ע (סי' קי"א ס"ב) כהרשב"א דברוב איסור לא סמכינן על שא"א, מ"מ בנדון זה יראה דמודה הרשב"א, דהרי הרשב"א לא מלבו אמר להא מלתא דבאמת הסברא מנגדת לזה [וכמ"ש הפר"ח] אלא דהוציא כן מסוגיא יבמות הנ"ל, והנה משם אינו מוכח, אלא היכי דהצדדים שוים כמו שאנו רוצים לתלות דחולין לתוך חולין נפל כן אפשר לומר דתרומה נפל לתוכו, אבל בנ"ד דצד זה לדון דנוטל לפי חשבון קרוב ונראה יותר מלומר דנוטל מים לבד, דאל"כ אלא דשקולין הם א"כ כיון דקרוב ג"כ לומר דנטל מין א' הי' לנו שוב לתלות ולומר דכולו משקה נוטל [ודבר זה מבואר יותר בנ"י יבמות (דף כ"ט סוף ע"א) שכ' על ק' הנ"ל ממקוה וז"ל קס"ד דבמקוה איכא למתלי לקולא ולומר סאה שנתן היא סאה שנטל וכו' משקה פירות לא נתערבו במים ופרקי ש"ה די"ל שאני אומר לגמרי נפלה תרומה לתוך תרומה אבל גבי מקוה שאין אני אומר שלו ברור כ"כ] א"כ כיון דהאי שא"א שאנו סומכים עליו עדיף משא"א שהוזכר בש"ס י"ל דגם ברוב איסור סמכינן, ואף אי ליתא להאי ס' אלא דגם בזה לא נסמוך ברוב איסור, מ"מ אכתי קשה אמאי רק עד יט"פ יעשה כן עד עשרים ויהיה פלגא ופלגא ושפיר נוכל לסמוך על שא"א דמים מהול במשקה נטל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״א סימן מ״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
