תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״א סימן ד׳

א) הקשה הנ"י (דף ז' ע"ב) על מה דתנן המביא גט ממדה"י לא ישא את אשתו, דמ"ש מאותן נשים שאין נאמנות לומר מת בעלי, ומ"מ נאמנת להביא גיטה ממדה"י, משום דאיכא כתבא, ואני בעניי איני מבין קושייתו כלל, דהא לרב יוסף ספ"ב דגיטין דמוקי לה למתני' דנשים נאמנות להביא גיטה מיירי בא"י דוקא ובמדה"י דצריכה להעיד בפ"ל באמת א"נ, ודאי לק"מ, ולאביי דפליג התם על ר"י וסובר אפכא דבא"י דאתי בעל ומערער משגיחינן ביה מש"ה אותן נשים א"נ די"ל דלקלקולן קמכווני ומתני' דקתני נאמנת דוקא בת"ל כיון דע"י אמירתן בפ"נ אי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה, ליכא למיחש דמחמת שנאתן אומרות כן לקלקולה, דהא לא תהא מקולקלת לעולם, נמי לק"מ, דהא טעמא רבא איכא במלתא, וכדמחלק אביי, כיון דאזדא חששא דקלקולא הן ככל הנשים דעלמא, דנאמנות להביא גיטה משא"כ לענין דישא את אשתו דחיישינן דיצרו תקפו ומעיד שקר כדי לישא אותה, כל כמה דאת מהימנת לעדותו, ואף אי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה, יותר ויותר יש לחוש דיצרו תוקפו ומשקר כיון דלא יפקיעו אותה ממנו אפילו ע"י ערעור הבעל מש"ה כל שאנו צריכין לעדותו, דהיינו במדה"י, אין סומכין עליו ומה דנתנו טעם במתני' דגיטין ואמרו מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח, ודאי אין פירושו לאביי כיון דאיכא כתבא סומכין על עדותן, דא"כ גם בא"י כ"ש דנאמין להם, אלא יראה דהכי פירושו דמתני' פירש גוף הטעם למה באמת אם אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה, הא אין דבר שבערוה פחות מב' וכקושיית הש"ס גיטין, ואמר שהכתב מוכיח, והיינו כפירוקא דהש"ס גיטין, דמדאורייתא עדים החתומים על השטר כנחקרה עדותן. או דתנא דמתני' מצריך ב' טעמים דאלולי טעמא דהכתב מוכיח עדיין היה ראוי לחוש שמא מכוונה לקלקלה בידי שמים אלא כיון דאין זה חשש כ"כ, וכדאיתא בירושלמי הובא בהרא"ש ריש גיטין, מש"ה דאיכא כתבא סגי לסמוך על עדותן, אבל על חשש הנגיעה דרצונה לקלקל בידי אדם בזה בודאי לא היה מועיל הכתב לסמוך על עדותן, אלא עיקר הטעם כדאמר אביי וכדכתיבנא וא"כ איני יודע התחלה לקושיית הנ"י