תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״א סימן ל״ט

(ז) בעמדי על דברי תוס' שהבאתי לעיל נתקשיתי דהא בגיטין (דף ע"ו [ע"ב( בשכ"מ דתקיף לי' עלמא סתרו הר"ן והרשב"א לדברי רש"י דפירש דהקנה בקנין אגב, דא"כ למה דוקא דוכתי' דיתיב בה גיטא יקנה לה איזה קרקע שיהי' אע"כ דמדין קנין חצר הוא אבל ע"י קנין אגב אינו מועיל בגט דבעי' ונתן בידה אבל מה שהוא ע"י קנין ואינו בידה אינו מועיל [והרחבנו בזה במק"א כי דין זה נראה דהוא איבעי' דלא אפשיטא בירושלמי (פ"ב דגיטין ה"ג) וז"ל ר"ז בעי מסר לה פרה במסירה מדת הדין אתה אומר נקנה מקח והכא את אומר הכין או שניא הכא דכתיב ונתן בידה וכתבתי למה פשיטא ליה להרשב"א והר"ן דלתלמודא דידן אפשיטא אבעי' ואין כאן מקום להאריך ביסוד זה] והנה תוס' לא הראו מקום אי ס"ל כרש"י או כהר"ן, אולם יראה לי דקדוק ברור מלשונם דס"ל כהר"ן דבגיטין (דף כ"א ע"ב) בהא דאמר אביי כתב על עלה של עציץ נקוב כשר דשקיל לי' ויהיב לה ניהלה, כ' תוס' מה דנקט נקוב משום דאין האשה קונית הגט במשיכ' העציץ או בהגבהתה כ"ז דלא פסקה יניקת העלה משם דאכתי חשיבי מחוברים בשעת משיכה והא דמכשיר אביי היינו דהניחו במקום שפוסקת היניקה וקמ"ל אף דצריך ליתן לה בפסיקת היניקה לא חשיב בהכי מחוסר קציצה עכ"ל וק"ל בגווה נהי דמשיכה והגבהה אינו מועיל מ"מ הרי איכא קנין שטר וחזקה דמועיל ואיך החליטו דצריך ליתן לה בפסיקת יניקה דוקא, ע"כ נראה דס"ל כהר"ן, ומש"ה נהי דהגט קנוי לה ע"י שטר וחזקה מ"מ עדיין לא נתקיים ונתן בידה אבל אם היה מועיל קנין משיכה והגבהה שפיר היה אפשר, דהא יהיה בידה בשעת הגבהה ולפ"ז קשה לי טובא על דבריהם גיטין י"ג ע"א) המובא לעיל דהוכיחו דמעמד ג' לא תקנו בשטרות ואמאי הא י"ל אף דתקנו מ"מ בגט ושחרור דבעי' ונתן בידה לא מועיל מעמד ג' דלא עדיף מקנין שטר וחזקה דלא מהני וראיתי שוב ביותר תמוה על הר"ן מרא דהאי דינא דאגב אינו מועיל בגט וגם הוא כתב לקושטא דמלתא דמתני' דתנו גט מיירי במעמד ג', והקשה א"כ אמאי לא יתנו ותירץ דבשטרות לא תקנו והא לשיטתי' דבגט לא מהני שום קנין רק ונתן בידה לא צריך לכך.