תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ז סימן ח׳

ולשיטת הרי"ף בההיא דאמרינן דפת שאפאה עם הצלי דאסור לאכלה בכותח. דאף דקיי"ל דריחא לאו מלתא מ"מ משהו הוי, וכיון דהוי דבר שיל"מ דאפשר לאכלו בלא כותח אסור, וביאר הר"ן בארוכה דאף דדבר שיל"מ בטל באינו מינו, מ"מ היכא דהוי היתר בהיתר ממש, זהו מקרי מין במינו אף דהעצם אינו שוה לרבנן דר"י עיי"ש בארוכה, [ובמק"א כתבתי לתמוה ממתני' דכלאים, צמר רחלים שטרפן בצמר גמלים מותר לערב בו פשתן, דצמר רחלים בטל בצמר גמלים, והא הוי דבר שיל"מ דאפשר בלי עירוב פשתן, והארכתי בזה בעזה"י], מצינו יסוד לדין זה כיון דאפילו בנתערב משהו בשר בפת אסור לערבו בכותח, מכ"ש בב"ח ממש דאסור לכתחילה ע"י ס', אבל לאינך שיטות וכדנראה דהלכתא כוותייהו מדברי הת"ח הנ"ל, דהחלב שנתערב ובטל במים דמותר ליתן לבשר, ואף דקיי"ל (בסי' ק"ח) דפת שאפאה עם הצלי אסו' לאכלו בכותח, צ"ל דלאו מטעמא הנ"ל, אלא מאידך טעמא דכתב הרי"ף דלכתחילה אמרינן דריחא מלתא היא, [ומזה יפלא על דברי הש"כ בסי' צ"ט הנ"ל, דאחר שהביא דברי הת"ח דאפילו לכתחילה מותר ליתן המים לבשר, כתב ואין להקשות אגוף הדין פשיטא דהא כל איסורים בטלים בס', הא לדעת הרי"ף הנ"ל אסור מדין ישל"מ ולא הוי מלתא דפשיטא להתירו, ואי דקושית הש"כ לאו על הת"ח רק על לישנא דהג"ה דנקט הדין, בנפל ממים לקדירה של בשר דמותר הא זהו הוי מלתא דפשיטא, הא בזה לא הועיל הש"כ בתירוצו דס"ד דהיתר בהיתר לא בטל, דמה בכך דלא נתבטל תחילה החלב במים, הא מ"מ אחר שנפלו המים לבשר מתבטל עתה החלב כאלו נפל החלב לקדירה של בשר ומים, ומה"ת יגרע במה דנפל תחילה החלב במים, הא אף דלא הוי ביטול מ"מ המים לא נ"נ דהכל היתר הוא, ואחר שנפלו לבשר חל הביטול, ומה"ט קשה לי דבדינא דהרמ"א דנקט בנפל לבשר, בזה למאי צריך שהיה במים ס' נגד החלב, הא אף דלא היה במים ס' כשנפל לבשר מצטרף הבשר למים, ואם בין הכל ס' מותר, ובהכרח דלשון הרמ"א דנפל לבשר לאו דוקא, והכוונה באמת דמותר לערב בבשר כמ"ש בת"ח, ומש"ה בעי' ס' במים בכדי להתיר לערב לבשר ודברי הש"כ תמוהים], אין לנו ראיה לאסור לערב תחילה בשר בחלב בס':